|
היסטורית ה-TRIZ
במהלך ההיסטוריה, גאוני הטכנולוגיות יצרו את
שיאי הטכנולוגיות בשיטת הניסוי והטעייה, בהשתמש באינטואיציה או
הברקה מקרית. האם ניתן להפוך את התהליך הנ"ל לשיטתי יותר,
יצירתי ויעיל ולקרבו ליצירת שיאי האמנות? האם ניתן להאיץ
היווצרות טכנולוגיות חדשות על ידי יצירת שיטה כללית כלשהיא הנגישה
למיליוני אנשים? שאלה זו שאל את עצמו המהנדס הנריך אלטשולר.
אלטשולר היה בעל יכולת לא רגילה של יצירה, ידע טכני ונחישות. לעומת זאת הוא לא הבין
את טיב המשטר במדינתו וכתב מכתב לסטאלין "שמש העמים" ובו התלונן על מצב ההמצאות
הגרוע בברית המועצות. לאחר מספר ימים אלטשולר נשלח למחנה מעצר "גולאג" למספר שנים…
שם בגולאג הוא שם לב לדמיון בין בעיות ופתרונן בתחומים טכניים שונים והוא
התייחס לעובדה זו באופן מדעי.
לאחר שחרורו מהגולאג הוא וצוות חסידיו חקרו עשרות
אלפי פטנטים ופתרונות טכניים, מתחומים שונים של טכנולוגיות שנוצרו במהלך פרק זמן
ארוך.
נתוני הבדיקה נותחו וסודרו בשיטתיות לפי עקרונות שונים, כגון מבנה המוצר וסוג הבעיה
שנפתרה, חוקי התפתחות של מערכות טכניות שונות בציר הזמן, התגברות על מחסום השמרנות,
שימוש במשאבי הסביבה וכדומה וכו'.
אפשר להגיד שלראשונה פתרון בעיות טכנולוגיות עלה לרמה של
יצירה שניתן להשוות לאמנות.
כתוצאה מהמידע שהתקבל, התגלו תכונות משותפות של מערכות פיזיות, ותכסיסים להתגברות
על סתירות בין דרישות שונות המוצבות בפני מערכות טכנולוגיות.
האינפורמציה המדעית הרבה שנאספה במהלך עבודת מחקר זו היוותה בסיס מעשי ששימש כיסוד
לבניית שיטה חדשה שנקראה TRIZ – Theory of Inventive Problem Solving.
השימוש בשיטה זו מאפשר לקבל סידרה של פתרונות המצאתיים, רעיונות, טכנולוגיות
ומוצרים חדשים אשר מפתיעים ברמתם הגבוהה, באלגנטיות ובפשטות שלהם.
בסוף שנות ה-70 התפשטה השיטה שפיתחו אלטשולר וקבוצתו ברחבי ברה"מ. באותה עת
קמו עשרות מרכזים ובתי ספר ל-TRIZ (המוכרים ביותר ביניהם בקישינב, מוסקבה,
לנינגרד, קייב ומינסק) אשר המשיכו במחקר ותרמו רבות להמשך פיתוח והפצת השיטה. כך
לדוגמא, במרכז המדעי-טכני בקישינב (אחד ממקימיו ומנהליו היה מחבר שורות אלה), פותחו
פתרונות חדשניים לבעיות בתחומי מחקר ופיתוח מגוונים.
לאחר עלייתו לישראל של מחבר שורות אלה, הוא יסד בשנת 1994 את מרכז Think-Tech להוראת והמשך פיתוח שיטת
TRIZ בישראל. באותה עת יצאה לאור גרסה חדשה של
TRIZ-IL מותאמת לדרישות השוק המערבי.
ב- 1997 מחבר שורות אלה הוציא לאור את הספר "חשיבה המצאתית שיטתית ופתרון בעיות
טכנולוגיות" כתוצאה מיישום TRIZ-IL בתחומים שונים של השוק הטכנולוגי בארץ ובחו"ל.
האלגוריתם הגמיש שנוצר לפתרון בעיות המצאתיות מאפשר לראות בעיה מנקודת ראות שונה,
לערוך בדיקה שיטתית של המשאבים הקיימים, לעבור לרמת חשיבה אחרת, לבנות סדרת מודלים
מופשטים של הבעיה, לשנות את צורתם ולבסוף לערוך סינתזה שיוצרת תוצאה אידיאלית
ומאפשרת למצוא פתרון טכני לבעיה.
במרוצת השנים בקורסים של מרכז Think-Tech השתתפו ולמדו אלפי מנהלים, מהנדסים,
ממציאים, סטודנטים ומורים.בגרסה החדשה של TRIZ-IL נחקרו סוגים חדשים של בעיות ופותחה שיטה להורדת עלות של
מוצרים, לצמצום פגמים בייצור, לשיפור איכות מוצרים ולהמצאת מוצרים חדשים ותחרותיים.
סימני היכר אופייניים לפתרון בשיטת TRIZ-IL בהשוואה לשיטות אחרות הם:
1. מקוריות הפתרון המתקבל עקב הסרת מגבלות חשיבה מקצועיות ושימוש בשיטות חדשניות
מופשטות. זו הסיבה שרוב הפתרונות הם ברמה המאפשרת רישום פטנטים.
2. פשטות, טבעיות ואלגנטיות של הפתרונות המושגים בעקבות שימוש יצירתי ומקורי של
משאבים ושימוש בתופעות פיסיקליות.
3. רמה טכנולוגית גבוהה של הפתרון בשלב של היישום המעשי.
4. המצאות מגוון של פתרונות ע"י סדרת מודלים מופשטים אשר נוצרים במהלך תהליך פתרון
בעיה.
5. פרק זמן ממוצע לפתרון בעיות שהוא הרבה יותר קצר בהשוואה לשיטות אחרות. במקרים
רבים בעיות שהמתינו לפתרונן משך מספר שנים, נפתרו במשך מספר ימים בעזרת השיטה !
אחד מתלמידי, סיכם את הקורס שהוא למד בו במילים: "אם לאונרדו דה-וונצי היה מכיר את
שיטת TRIZ – ללא ספק הוא יכול היה ליצור הרבה יותר"...
קשה לא להסכים עם השערה זו !
|
|